נעמה שלום רב
לאחר שהתאוששתי קצת אני יושבת וכותבת לך. אין מילים בפי להודות לך על חווית הטיול שהענקת לי. על אף כל הקשיים הצלחת להתעלות על עצמך ולשמור על קו ברור, נקי ואינטגרטיבי ולקיים את הטיול ברוח הנכונה. הצלחת להפעיל את השכל, הרגש, החושים והרוח ולהציע לנו חווית בלתי רגילה.
סין היא הרי ארץ ענקית בכל מובן, ולהקיף ולהבין את הענק הזה זה לא פשוט. נראה לי ה”חוויות בדרך” נתנו לי קמצוץ הבנה למקום.
אני בטוחה שהרבה בזכותך, משהו מעבר למילים עבר דרכי ורגש אותי
תודה לך
שמרי על עצמך והמשיכי בדרכך
כל טוב ולהשתמע,
יעל ודאדה.

היי לכם.
יומיים אני מחפשת את הסויה, החצילים המטוגנים, הסינים שהקיפו אותי מכל כיוון, ובעיקר אתכם חברי.
מתגעגעת לחוויות שהיו לנו יחד, שומעת במוחי את קולותיכם.
מחכה לשמוע את קולו של אריה מאחור, “אני אגיד לך, הסינים כאלו …”
את איציק שצוחק במבטאו השרמנטי, את עידית שמזכירה לנו שכולנו מאותה עיירה ואין לנו במה להשוייץ….
שומעת את גילה שמזהירה אותי מפני חיידקים אפילו בביתי שלי.
מחפשת את איילה וכרמלה שמדלגות.
בקיצור, בין כביסה לנקיון אני מתגעגעת אליכם.
מודה לנעמה על החוויות שהעניקה לנו, על הקבוצה שאירגנה ואיחדה אותנו.
ולכם ,על הזכות שלנו להיות איתכם בקבוצה נהדרת, מחבקת , צוחקת ומקסימה.
להתראות בקרוב.
חלי ומשה.

הי לכולם,
אחרי נחיתה לא קלה לחיים השוחקים, אנו מחזירים את עצמנו לאט לאט לקצב החיים השונה ולתרבות האחרת… אך עדיין חיים את החוויות הקסומות ולא מפסיקים לספר לחברים את קורותנו בטיול בסין-
על כל שחווינו ,
שראינו,
שהרחנו ,
ששמענו ,
שטעמנו
ושהרגשנו בשונה מכל מה שידענו עד היום…(האם שכחתי איזה חוש נוסף?)
ויותר מכל אנו מרבים לספר על הקבוצה הנהדרת ועל המדריכה המופלאה!!!
אני חייבת לציין שאריק עדיין סובל מסימפטום ” טראומת האורז המבושל” ועל כן טרם העזתי לבשל אורז כתוספת למנה העיקרית… שלא לדבר על ירקות מאודים…לדעתי הוא עדין משלים חסרים בבשר…
מחכים למפגש בתודה ולהתראות,
דליה ואריק.
חברים יקרים,
לא מפסיקים לדבר ולספר על ה”מסע” ועל החוויות הנהדרות והפחות נהדרות. והכי על הקבוצה הנהדרת שלא יכולנו לחשוב על טובה ממנה.
ולך-נעמה, תודה מכל הלב על הדאגה במצבי הקושי הפיזי שלי שלא הרמת ידיים ודאגת שבכל דרך אפשרית אוכל להגיעה לאתרים ולהנות כמו כולם.
על כך תבורכי, לא אשכח לעולם.
גילה וחיים גת.

מסיבת סיום המסע בסין  מאי  2013

לנעמה לי יקירתנו
כבר ידוע מראשית ה- A,B,C שהמתכון להצלחת טיול מחוייב בתנאי אחד בסיסי!!!
נכון הוא שנדרש מסלול אטרקטיבי ולא פחות מזה גם קהל מטיילים אקטיבי,
ונדרשים משתתפים בעלי רצון ותודעה על מנת להתאחד ולהתגבש במהירות כקבוצה.
אך מעל לכל ברור וידוע שבעיקר צריך, מישהו מיוחד באמת שישמש כמדריך!!!
ואכן כזאת היא שנפלה בחלקנו, ועל זאת כל יום ברכנו – “שהחיינו”!
ומידי יום כוס בירה או שנדי הרמנו בברכה חמה, בהודייה מקרב לב ובהוקרת פועלך – לך נעמה!
שהרי זאת יש לדעת ולזכור ובתודעתנו להטביע ולנצור-
מה רצינו שיהיה בטיול ושלא עשינו?
ומה עשינו ושלא יצא כולו לטובתנו?
מה ביקשנו ממך ולא קיבלנו?
ומה רצינו לראות ושלא ראינו?
מה חלמנו על ארץ סין ולא מימשנו?
ומה תוכנן על הנייר ולא ביצענו?
מה קיווינו  ושלא מיצינו?
ומה תוכנן בקניות ולא קנינו?
שהרי הכל היה “שריר , בריר ואף קיים” ואפילו יותר ויותר מזה – גם!!!
כי נעמה ,כמו מורה שקדן וחכם, שיננה ושלטה בידע ולרגע פיה לא נדם…
דיברה, סיפרה התבדחה ובצחוקה המתגלגל שימחה, דאגה לכל פרט, הקפידה לא לפספס וכלום לא שכחה…
היא לא חסכה מאיתנו כלום, אבל גם לא ויתרה לנו במאום…
בבוקר הקפידה להשכימנו ומחלומות מתוקים אותנו לקרוע, כדי שנספיק לאכול וחס וחלילה שלא לגווע…
ולא לדבר על פיטום מתמשך בהיותנו בדרכים, בשפע נישנושים מוזרים ואלה שלנו כלל אינם מוכרים…
במשך היום והערב אותנו הצעידה בקצב וכל אותו הזמן הרביצה בנו תורתה ברצף…
לא פעם כשנדמה היה לה שלא לה הקשבנו, דאגה לאיים עלינו במבחן בקיאות בסוף מסענו!!!
שמענו בשקיקה סיפוריה על תולדות השושלות, על מינג וצ’ינג ועוד כאלה מימשלות,
מתחילת התרבות הסינית המוקדמת, ועד היום כשהאומה הסינית מתעוררת ומתקדמת.
סיפורי מיתולוגיה וחכמת הפילוסופיה, שירים ומנגינות ואף תידרוך בגסטרונומיה,
שבסופו של דבר, גם אם היטב נשמעו, בספק רב אם אכן יזכרו או יופנמו…
אבל מה שלדעתי אכן הופנם וישאר לכולנו כמזכרת- הוא- שבסין באמת הכל זה אחרת…
אז לך נעמה כל הכבוד והמוני תודות-
תודה על כל מה שלנו הקדשת,
ותודה על הטיול הנפלא שתכננת,
תודה על סבלנות האין קץ שהפגנת,
ותודה על כשרונך ,למרות התנאים הקשים, לשרוד עם קבוצת מטיילים מעט מפונקים…
עם כאלה שמעדיפים להתעורר יותר מאוחר, ועם כאלה שרוצים אוכל יותר מובחר,
כי פילה מיניון – מוסיף המון, עם כאלה שרוצים דווקא זמן לקניות, ועם כאלה שמדי פעם מלאים בטרוניות…
ותודה מיוחדת על יכולתך הוירטואוזית לשמור על שלוות הנפש נוכח-
ה-“מה”?
ה-“למה”?
ה-“מתי”?
וה-“כמה”?
שהומטרו עליך בכל עת –מהבוקר ועד שקיעת החמה…
תודה על יכולתך להתמיד ושוב ושוב לפתור כל בעיה ,אחת – אחת לפי התור,
תודה על שהיית כמו שאת בכל יום ויום, ובמיוחד על שהבאת אותנו עד הלום.
ותודה מיוחדת בכל הלב  על שחסכת מאיתנו דבר שהטריד כל הזמן,
ושלא הוצאת לפועל את איומך לעשות בסוף הטיול –מבחן!!!
ונמנה אחד לאחד את המודים כולם-
חברי הקבוצה ששרדו את המסע עד תומו ויכלו לו גם-
שכמו בתיבת נח עלו לאוטובוס בזוגות שבעה
ושהקפידו על קביעות במקומות הישיבה:
מוטי “הפתעותי” –  מלקט הדרכונים הכפייתי,
ועידית השקדנית-מספרת הבדיחות האולטימטיבית.
יצחק –”מון שרי” עם המבטא השרמנטי,
ומיקי –הספורטאית מלאת המרץ.
יעל –אשת חבר (הקיני) הדדי הרצינית,
והדדי (לאמה) המזכיר סגפן קונפוציוני.
משה –”איזה נביא” שאינו מנבא את סכוייו לחבול בראשו…
וחלי -הצימחונית שקופאת ב-28 מעלות.
חיים –שמוכן לטעום מכל מה שהסינים מגישים- חי, צומח וגם דומם…
וגילה – “השוועסטער ” החובשת,
אריק – “הקוטער” המתמיד שסוף סוף שינה את דעתו על הסינים,
ודליה – המרגיעה הלאומית…
ואחרונות חביבות–”צמד חמד בובותיים” –כרמליתה –היועצת והתומכת המנמנמת בכל רגע אפשרי,
ואיילה – האנרג’ייזרית המתמידה עם העליצות המתמשכת..
ששתיהן  ממשיכות ללקט, וללקט וללקט… עד שדלתות המטוס נסגרות…
ובזאת תם ונשלם המסע ו”בא לציון גואל”-
ושתהיה לכולנו שיבה בטוחה לבתינו
בישראל!!
כתבה דליה האס.