נמה-לי NI HAO!
WAN SHANG HAO (ערב טוב)
הגענו לפני 19 יום לאחר טיסה מתישה ב –FEI JI  (מטוס), חבורת מבוגרים, בוהים זה בזה, תולים בך עיניים טרוטות מעייפות. הכנסת אותנו ל – BA SHI (אוטובוס) והתחלת לדבר ודיברת והסברת וסיפרת והקראת וחילקת המון מידע, ללא הפסקה, כמעט, 20 יום (כמעט).
אחרי מחצית הזמן בערך, הבנת שצריך להסביר לנו לאט לאט, הרבה הרבה, מעט מעט, כי WO TING BU DONG (אנחנו לא מבינים).
די מהר הבנו שהשאלה החשובה היא CE SUO ZAI NALI? (היכן השירותים?) ובארוחת הערב תמיד ביקשנו DAO CHA (סכ”ום) על אך ששאלנו זה את זה NI HUI YONG KUAI ZI? (אתה יכול להשתמש במקלות אכילה?) אחרי הארוחה שאלנו CHI FAN LE MEI YOU? (אכלת כבר? שבעת?).
בשווקים ובחנויות לא היינו צריכים לשאול DUO SHAO QIAN (כמה עולה?) כי כולם מבינים HOW MACI?
היינו בהרבה BING GUAN (מלונות) חלקם טובים יותר וחלקם פחות וכששאלת איך ישנו ענינו לעיתים MAMA HUHU (ככה ככה). גילנו שהסינים חסרי חוש הומור וכשניסינו להתבדח איתם הוספת MEI SHIER (לא משנה, לא חשוב).
בסה”כ בגילנו המופלג שכה מרוחק מהטירונות לצערנו, רצת והרצת אותנו ZOU BA ZOU BA (הלכנו!) וגם DAO LE (הגענו) כל הזמן! ולפעמים הגענו חסרי נשימה ליעד, אבל לא היעד הוא העיקר אלא תמיד הדרך! ובעיקר החוויות שבדרך!
עכשיו אנחנו חוזרים ל–YI SE EI (ישראל) ואת נשארת ב – ZHONG GUO (סין).
העשרת אותנו בהמון ידע, מראות, טעמים וחוויות. אנחנו נשארים עם זכרונות ו –
JI NIAN PIN  (מזכרות).
הטיול ממש לא היה MAMA HUHU (ככה ככה) אז המון XIE XIE (תודה) ו – ZAI JIAN (להתראות)
באהבה גדולה, בוגרי מחזור 12.10.11
ענת ואיתן, מני ואריאלה, אפי וגליה, מאיה, סמי ואריקה, גדי ודליה, שלמה ובתיה, ויקטור וטובה, קרלוס וג’נט, נעמי, יהודית, שרית, יעל, דינה, רוני וחגית.

נעמה,
גם אם מילות התודה והפרידה הן על נייר המלון, הן כנות ומהלב: תודה על הטיול המאורגן מא’ ועד ת’, על תוספות הידע שנתת בלי סוף באהבה, על העיניים, גם אל לא מלוכסנות, שהרחבת לנו את התופעה המדהימה הזו ששמה סין, על הנועם והחיוך הכמעט תמידי! בהערכה ותודה טובה וויקטור הראל.

היי נעמה לי,
תודה, קבלתי את סיכום הטיול שנעשה בצורה נפלאה כמו ארגון הטיול כולו. נפלאות דרכיך ונפלאות החוויות שזכיתי לחוותן בזכותך.
יעל הלר.

שלום לכל חברי בוגרי מחזור 12.10.11
מצטרפת למילים החמות של קודמי, החוויה הסינית ממשיכה ללוות אותי למרות שמיד עם שובי לארץ
נשאבתי חזרה לשגרה. זו היתה זכות גדולה להיות חלק מפסיפס אנושי מדהים שכל אחד מכם הרכיב אותו
אין זה מובן מאליו להיות יחד שלושה שבועות בטיול שהוא מסע כומתה ולחוות אותו בנועם בכיף עם פרגון הדדי וללא טרוניות.
אין לי ספק שחלק נכבד מבנית האוירה הזו הוא לזכותה של נעמה.
אוהבת אתכם
חגית מקורי.

ניהאו ! לכל בוגרי “חוויות בדרך”:
שמחנו לשמוע מכם ולקבל תמונות.  נעים להיזכר…
גם לנו לקח שבוע להתאושש ולעמוד על שתי הרגליים (בלי מקלות ההליכה). אנו קנינו 4 במאה. כמה אתם שילמתם ?   TAI  GUELA (יקר מדי!).
מאז שחזרנו מהטיול אנו מחסלים מהר את ארוחת הערב (בפסיכולוגיה קוראים לזה “התניה קלאסית”).  כבר שבוע וחצי לא אוכלים אורז.
מה שלום המזוודות ? התיקים עוד לא נסדקו ?
אנו לא מפסיקים לספר על החוויה הסינית, שעבורנו הייתה מאוד מפתיעה לטובה ומשמעותית, בזכות ההדרכה המעניינת ותשומת הלב האישית שלך נעמה, לכל אחד מאיתנו, ובזכות כל אחד המשתתפים בקבוצה נפלאה זו.
מקווים לשמור על הקשר ושולחים לכם מבחר תמונות שאנו אוהבים במיוחד.
ג’נט וקרלוס