דף הפייסבוק שלנו:


 
לקבלת פרטים נוספים,
אתם מוזמנים ליצור קשר עם
נעמה דור
052-8882611

 077-7882611

או לשלוח מייל אל:
DorNaama@Havayot-Baderech.co.il

הרשמו לקבלת עידכונים מאיתנו:

חתונה סינית - נעמה דור                                                                                               


 
דף הבית >> מאמרים וכתבות >> חתונה סינית - נעמה דור

  להיות בחתונה זה אירוע משמח ולהיות בחתונה סינית זה משמח עוד יותר...
 
לפני כמה שנים התארחתי אצל ידיד סיני שלי, לי, שגר באזור הצפוני של סין, וכמנהג הסינים כשבאים אורחים יוצאים לארוחה מכובדת ומפוארת.
 
בזמן הארוחה בעוד אנחנו מתרשמים וטועמים ממבחר המנות שעולה על השולחן, מדברים ושותים בירה סינית להנאתנו, הוסבה תשומת לבי לקצה השני של המסעדה, שם הייתה קבוצה שמחה ומרעישה.
כששאלנו על מה המהומה הסתבר שהיו אלו האורחים האחרונים מחתונה שהסתיימה לא מכבר. הצטערתי שלא יצא לי לראות את האירוע וביקשתי מלי שיספר לי קצת על מה קורה בחתונה סינית. לשמחתי הרבה הוא הזמין אותי לחתונת חברו ז'אנג ואשתו לעתיד הונג, שאמורה להתקיים ביום למחרת במלון שליד ביתו של לי. כך יצא שהשתתפתי בחתונה הסינית הראשונה שלי!
 
לפני שאני ממשיכה בסיפור החתונה כמה דברים הקשורים לחתונות בסין שכדאי לדעת:
בסין אין אולמות אירועים בהגדרה! חתונות ואירועים חשובים מתקיימים באולמות המרכזיים של מסעדות או במלונות, בהתאם לתקציב ומספר המשתתפים. 
בעבר תפקיד השדכנית היה חשוב ומרכזי, היא זאת שאיחדה, יצרה קשרים וארגנה את הפגישה בין משפחות, לפעמים ביוזמתה לפעמים לאחר בקשה מאחד מהצדדים. אגב, היא גם זאת שקבעה מתי יקפלו ויחבשו את רגלי הילדה כדי שרגליה יהיו "רגלי לוטוס זהובות" והיא תהיה שידוך הולם בגיל מאוחר יותר.
לאחר שנוצר הקשר הראשוני והיתה הסכמה בין הצדדים, הועברו תאריכי ושעות הלידה אל מגדת עתידות שבדקה את ההורוסקופ והתחזית ואם היתה התאמה נשלח אל משפחת הכלה מכתב בקשה, מתנה והזמנה לארוחת הכרות. בהמשך, בחרה משפחת החתן תאריך נישואין ועדכנה את משפחת הכלה על ידי מכתב הזמנה אדום, מספר חודשים לפני החתונה. משפחת הכלה ערכה משתה ובו מתנות האירוסין שניתנו על ידי משפחת החתן וכמו כן כסף אירוסין.
ביום הנישואין החתן היה שולח את כסא האפריון, מלווה בתזמורת גדולה, לאסוף את הכלה מבית הוריה. כאשר נפרדה מהוריה, לפעמים לתקופת חיים שלמה, היה עליה לבכות כדי להביע את צערה על הפרידה הכפויה עליה מהם, דבר שהביא מזל לה ולבני משפחתה.
התזמורת ליוותה את הכלה אל בית החתן כאשר היא מנגנת ושרה ובכך מכריזה לכל הסביבה שאין בושה בנישואין אלו. את הכלה היו מכסים בתוך האפריון כדי 
 
להגן עליה מפני הרוחות הרעות שאולי ירצו להזיק לה בחייה החדשים.
כיום הדברים שונים, תפקיד השדכנית יצא מהשוק וההכרות נעשית במסגרת הלימודים, במקום העבודה, בכפר או במקום המגורים וגם דרך אתרי הכרויות. היום יש יותר נועזות ופחות ביישנות מאשר בעבר ואפשר אפילו לראות זוגות מתנשקים להם באמצע הרחוב דבר שלא היה אפשרי לראות עד לפני כמה שנים.
 
הצבע האהוב ביותר בתרבות הסינית הוא הצבע האדום ועד היום אפשר לראות אותו בחיי היום יום כמעט בכל מקום, אז על אחת כמה וכמה שבחתונה צבע זה יהיה דומיננטי ואפשר לקרוא לאירוע חתונה אדומה!
בעבר, כל חתונה מסורתית היתה "צבועה" באדום: שמלת הכלה, כיסוי הראש ונעלי הכלה, בגדי החתן, האפריון, הפנסים שקישטו את האירוע ואת חצר המגורים (למשל בסרט פנסים אדומים), וכל דבר אחר שאפשר שיהיה בצבע אדום קיבל את הצבע האדום! ולא, זה לא קשור למפלגה הקומוניסטית!
זה קשור לכך שהצבע האדום נחשב בתרבות הסינית לצבע משמח, חיובי, חי, שמזכיר את הנוזל הבסיסי שרץ לנו בגוף ונותן לנו חיים, צבע הדם!
הצבע הלבן, שבמערב נתפס כסימן וסמל לטוהרה ולתום, בסין ובמזרח הרחוק נתפס כצבע של אבלות.
עם כל זה, כיום כל כלה מקבלת את אורחיה בשמלת "מרנג" לבנה ומגונדרת ורק בחלקו השני של האירוע מחליפה את השמלה הלבנה בשמלה סינית מסורתית אדומה וסקסית.  
  שעת החתונה גם היא בעלת חשיבות. תושבי הצפון יקיימו את החתונה בשעות הבוקר והצהריים במקרה של נישואין ראשונים ובשעות הערב במקרה של נישואין שניים. בדרום המנהג הוא הפוך! דבר שעוזר לאורחים להבדיל גם אם לא אומרים זאת בצורה ישירה...
 
המעטפה האדומה, HONG BAO, היא חלק חובה בכל חתונה! בחתונה סינית לא מתלבטים מה כדאי להביא מתנה. סיפולוקס, גם אם הוא אדום, אינו נחשב כראוי כמתנה. למעטפה מכניסים האורחים שטרות כסף, הרבה כסף! וככל שיותר קרובים לזוג מצופה לתת יותר! 
מראית העין היא נושא חשוב בתרבות הסינית, ויש חשיבות לנפח המעטפה!
 
אז נחזור לסיפור... למחרת בבוקר, בסביבות השעה 9 (אנחנו בצפונה של סין ולכן האירוע מתחיל בשעות הבוקר ומגיע לשיאו בשעות הצהריים), התכנסנו בלובי של אחד מהמלונות הגדולים בעיר, החתן, שושבין, מנחה החתונה, אורחים, בני משפחה וחברים מצד החתן, חברים לעבודה וזרה אחת מישראל, אני!
 
לכל חתונה יש מנחה חתונה ושושבין. תפקידו העיקרי של מנחה החתונה, מלבד לנהל את האירוע ולדאוג לפרטיו, הוא גם לשגע את החתן והכלה ועל ידי כך לשעשע את הקהל הצופה. השושבין דואג שכל החלקים יסתדרו להם לאירוע מוצלח.
 
בזמן שאנחנו מחכים לאורחי החתן, השושבין ומנהל החתונה, חילקו משימות בסגנון "ועדת קישוט" למוזמנים וכולם קישטו את שיירת הרכבים שמאוחר יותר יצאו לאסוף את פמליית הכלה.
הקישוט היה קישוט אחיד לכל הרכבים וכלל סרט אדום גדול שנקשר סביב המראה הצדדית בכל רכב, שלטי ברכה אדומים שהודבקו על לוחית הרישוי ועוד כמה פרחים, אדומים כמובן, על מכסה המנוע הקדמי.
 
לפני שיצאנו בשיירה ארוכה ומרעישה אל בית הכלה פוזרו באוויר כמה גלילי קונפטי צבעוניים שזה היה הסימן לצאת לדרך ברכבים שחלקם היו ריקים מנוסעים או מלאים חלקית.
כשהגענו אל בית הכלה, הוצמד אל פתח הבית, שלט יפה ואדום שעליו הסימנייה "אושר כפול" (SHUANG XI). השלט יישאר כחודש ימים אחרי החתונה ויסמן לעוברים ושבים שבבניין גר זוג שרק נישא.
 
כל האורחים מצד החתן, בסביבות 30 איש, עלו בריצה וצהלות שמחה אל פתח חדרה של הכלה שהיה נעול! החתן ואורחיו היו צריכים לשכנע את פמליית הכלה, שנמצאה איתה בחדר, לפתוח את הדלת כדי שהחתן יוכל "לחטוף" את הכלה ולקיים את מסיבת הנישואין. ואיך משכנעים? החבורה שמעבר לדלת נתנה לחתן שרשרת משימות שעליו היה לבצע ובמשך החצי השעה הקרובה עמדנו, החתן, המנחה, השושבין והאורחים וישראלית אחת, בפתח חדרה של הכלה, כולם מתפקעים מצחוק ומנסים לשכנע את החבורה שמצידה השני של הדלת לפתוח את הדלת בעוד הם מטילים משימות "מתעללות" בחתן הטרי!

זה התחיל בשאלות שונות כמו: "מי אתה ומה אתה רוצה?", והמשיך בהוראות ומטלות כמו: "תשיר לה שיר אהבה", "אוי, אתה מזייף נורא, תשיר שוב", "תקפוץ על רגל אחת", "תעביר את המעטפה האדומה מתחת לדלת", ועוד בקשות כאלו ואחרות לשמחת הקהל שמסביב.  
 
החבורה של הכלה, שנמצאה איתה בחדר, ביקשה/דרשה מהחתן להעביר מתחת לדלת את המעטפה שלו בעוד החתן מנסה לשכנעם שהמעטפה עבה מדי ולא תעבור והוא מבקש שיפתחו חריץ קטנטן כדי שהוא יוכל להעביר דרכו את המעטפה השמנה שלו... בסופו של דבר, התרככה חבורת הכלה ופתחה חריץ קטן בדלת, וזה היה בדיוק ה"סימן" שאיפשר לחבורת החתן להישען על הדלת 
 
ולפרוץ פנימה לחדר.
 
נכנסנו לחדר המגורים הקטן שבו ישבה הכלה על המיטה, בשמלתה הלבנה הנפוחה, רגליה מקופלות מתחת לשמלה והיא ללא נעליה לרגליה. הנעליים הוחבאו על ידי חבריה ועל החתן וחבורתו הוטלה המשימה למצוא אותן. אחרי כמה דקות של חיפושים נמצאה נעל אחת על המזגן מחוץ לחלון והשנייה מאחורי הארון. לאחר שהחתן נעל לכלתו את זוג הנעליים עברנו לחלק הבידורי מול הקהל הצוחק. (לא שעד עכשיו לא היה מבדר!)

מנהל החתונה התחיל לשאול את הזוג שאלות בנוגע לקשר בניהם והקהל מסביב היה צריך להוסיף את שאלותיו. השאלות היו תמימות להפליא וראו שז'אנג והונג מסמיקים מהשאלות: "אתם חושבים שהוא יהיה חתן טוב לאשתו?", "כדאי לה להנשא לו?", "האם תהיה נאמן לאשתך?", "מה אתם אומרים, אולי לא כדאי שהם יתחתנו?", "רוצים לראות אותו נותן נשיקה לכלה?" וכמובן שעליו היה לתת לה נשיקה, אחרת הקהל מסביב לא היה מניח לו.
לאחר שהקהל יצא מרוצה "מהופעת הבידור" הקטנה, עבר הזוג הצעיר אל החדר שממול שם ישבו הורי הכלה, והוא ביקש את ידה מהוריה באופן רשמי. אחרי שנתנו את הסכמתם, ירדנו למטה והתחלקנו בין הרכבים הרבים. הדרך חזרה למלון היתה רועשת ומלאה בצפירות מהנהגים, מנהג שנועד להזכיר את תהלוכת החתונה המסורתית עם האפריון והתזמורת שמלווה את הכלה אל בית החתן. 



הגענו חזרה למלון והחתן והכלה נעמדו בכניסה למלון וקיבלו את פני האורחים הנכנסים. לכל אורח שנכנס הגיש החתן סיגריה והכלה הציתה אותה וכל אורחת שנכנסה כובדה בסוכרייה, כדי שיהיה מתוק!
 
כחודשיים לפני יום החתונה עשו החתן והכלה יום צילומים מקצועי שלא היה מבייש אף דוגמנית. יום הצילומים כלל איפור, החלפת כמה סטים של תלבושות מול רקעים שונים והתוצאה היא "בוק" תמונות מפואר שנפרס לאורך המדרגות שהובילו לאולם במלון שבו יתקיים האירוע. אחת מהתמונות הוגדלה והושמה בכניסה לאולם עצמו כדי לקבל את פני האורחים.
 
מהכניסה לאולם ועד לבמה המרכזית נפרס שטיח אדום שלצידיו עמדו חברי הזוג מחזיקים קשתות מעוטרות בפרחים ויצרו מסדרון ארוך שהוביל אל הבמה. החתן צעד עד לבמה וחזר לכיוון הכניסה שם חיכתה לו הכלה. בזמן שצעד לכיוונה שר לה שיר אהבה וביקש ממנה להיות אהובתו ואשתו. היא קצת התלבטה אבל בסוף הסכימה וצעדה איתו לכיוון הבמה בחזרה.
 
בזמן שהזוג עולה לבמה התיישבו כל האורחים סביב שולחנות עגולים שעליהם הוגשו מראש שלושה דברים שיוגשו בכל חתונה: "סוכר חתונה" כלומר סוכריות צבעוניות, "סיגריות חתונה" מתוצרת טובה ובעלת שם ו"אלכוהול חתונה", ופה לא מדובר על קוקטיילים או בירה שנחשבת למשקה יומיומי שמוגש בטמפרטורת החדר (כן כן, הבירה מוגשת לא קרה משום שהסינים לא שותים משקאות קרים, זה לא טוב לגוף. תציצו בכתבה על הרפואה הסינית).
 
האלכוהול הסיני, אלכוהול לבן, BAI JIU, הוא אלכוהול על בסיס אורז שנע בין 40% ל – 55%, ריחו מתקתק ונעים ואינו מרמז בכלל על הצפוי, אפשר למצוא המוני חברות שמייצרות את האלכוהול הזה וישנה חשיבות לשם החברה, לאחוזי האלכוהול שמעידים על איכותו. מחיר בקבוק נע בין 3 יואן ל – 500 יואן (כ – 7 יואן = דולר). לגימה קלה מנקה את כל מה שהוא עובר דרכו! כמה כוסות וכולם מרגישים מאושרים ושמחים במיוחד. בכל הרמת כוסית לא מנומס לסרב כך שעד סופו של היום כל אורח שתה כמה כוסות טובות מהמשקה "המשמח" הזה.
 
אל הבמה עלו הזוג המאושר ומנחה החתונה בשביל החלק הבא. לבמה עלו תחילה מנהל העבודה של הכלה שהרעיף שבחים על עבודתה, נאמנותה ותרומתה למקום העבודה. בסיום דבריו הוא הגיש מעטפה אדומה עבה. אחריו עלה מנהל העבודה של החתן וגם הוא כמובן שיבח והלל את החתן, מסירותו ותרומתו למקום העבודה ובסופו של דבר גם הוא העניק לזוג את המעטפה האדומה.  
  הבאים שעלו לבמה היו הוריהם של החתן והכלה. זה התחיל בכך שהחתן והכלה הודו להוריהם על השנים שגידלו אותם, על ההשקעה שלהם בהם, בחינוכם, בהענקת לבוש, שעמדו לצידם לאורך הדרך, שיעצו ועזרו ותמכו. ואחרי כל משפט כזה קדו קידה קלה מול הוריהם.
 
מנחה החתונה שאל את החתן האם הוא חושב שהורי הכלה יקבלו אותו כבן אל משפחתם וביקש ממנו לקרוא לאבי הכלה "אבא" כדי לראות אם אכן כן. החתן קרא בקול "אבא" והאב ענה ב"כן" חלוש... המנחה "חימם" את האווירה ואמר "נראה לי שהוא לא מקבל אותך 
למשפחה! נסה שוב!" ושוב ניסה החתן כמה פעמים עד שמנחה החתונה והקהל שמסביב היו מרוצים מגובה הקול של תשובת אבי הכלה! גם הורי החתן והכלה הגישו לזוג מעטפות אדומות שמנות ומלאות בכסף לשימושם.  
 
הפגנת רגשות אינה חלק מהתרבות הסינית, אדם בוגר נחשב אדם השולט ברגשותיו. הרבה פעמים אני רואה את הסינים נעמדים מול המצלמה והחיוך יורד להם מהפנים וכל פעם זה מפליא אותי.
אך רגשנות ו"קיטש" באים לידי ביטוי במוסיקה, בלבוש ובאירועים מסוג חתונה שם אפשר למצוא את המניירות הקטנות על הבמה.
החלק הבא היה שיא ה"קיטש" ובו מגדל השמפניה שהזוג מוזג מהכוס העליונה והשמפניה ממלאת את כל הכוסות. או מסגרת פרחים בצורת לב שדרכה מציצים החתן והכלה ומצולמים כשעל פניהם מרוח חיוך מאוזן לאוזן. (טוב, זה מתבקש לחייך ברגע כזה!)
 
עד כאן הגענו בערך למחצית האירוע, שעת צהריים והסינים מקפידים על ארוחת צהריים בזמן! בעוד האורחים מתיישבים מסביב לשולחנות העגולים, החלו להגיש את המנות הרבות לשולחנות, מבחר עצום של מאכלים ומנות קרות, חמות, מרקים, מוקפצים, מאודים, מבושלים... והכל חריף חריף וטעים טעים!
 
בזמן שאנחנו אוכלים להנאתנו הרבה, החליפה הכלה את השמלה הלבנה לשמלה סינית מסורתית אדומה ומקסימה, עם שסע בצד. השעתיים הבאות הוקדשו לסיבוב של הזוג בין כל האורחים שהשתתפו באירוע וקבלת ברכה אישית מכל אורח ואורח.
ואיך זה נעשה?! מנחה החתונה, החתן והכלה, השושבין והשושבינה, שנושאים מגש ועליו בקבוק אלכוהול לבן וכוסות קטנים, עוברים בין כל השולחנות ובכל שולחן הם נעמדים פנים מול פנים מול האורח ומקבלים את ברכתו האישית. לאחר קבלת הברכה שותים כוסית ומקבלים את המעטפה האדומה שמועברת לשושבינה שמשמשת כ"כספת" למשך היום.
 
לאירוע הגיע בסביבות 150 איש, תחשבו כמה אלכוהול צריכים החתן והכלה לשתות... כדי לא ליפול מהרגליים אחרי הכוס ה – 10, וכדי לא להעליב את האורח וברכתו, "מרמים" קלות ונוגעים עם השפתיים בכוסית.
גם אלי הגיע הזוג, נרגשים על כך שיקבלו ברכה מזרה... לי, חברי, הנחה אותי מהם הברכות המקובלות במקרה כזה ובירכתי אותם ש"אהבתם תמשיך על ששיער ראשם ילבין" ו"שהילד הראשון יבוא במהרה" הוספתי גם ברכה אישית, שיהיו מאושרים ואוהבים. לאחר מכן הושטתי ברוב כבוד את המעטפה האדומה. היה מרגש! באמת!

השולחן שבו ישבנו, לי ואני, היה שולחן של חברי החתן ובני המשפחה שלהם. כמו גם אצלנו, חתונה היא מפגש חברים והזדמנות להתעדכן במה שקורה, לצחוק, לשתות ולעשן. כך גם היה בשולחן שלנו! היתה שמחה גדולה לראות את החברים, להתעדכן ולצחוק. נעים היה לראות שהחבורה הזאת דומה לכל חבורת חברים שהייתי יכולה למצוא בכל מקום אחר בעולם... רק שהם דיברו סינית ונראו סינים ואכלו אוכל סיני...
 
בחתונה סינית אין רחבת ריקודים או צילומים עם כל השולחן. בסיום הסיבוב מול כל האורחים ובסיום הארוחה מסתיים למעשה האירוע וכל אחד מתפזר לדרכו עד לחתונה הבאה.
 
 
היה לי מעניין להשתתף ולהתבונן על המשתתפים באירוע. הפתיע ושימח אותי עד כמה מעורבים היו חברי הזוג באירוע עצמו. הם לא היו רק חלק מהאירוע, הם היו האירוע! ריגש במיוחד החלק שבו הברכה האישית היא חשובה וניתנת בתשומת לב אישית ולא כלאחר יד, כל אורח ואורחת מברכים את הזוג בצורה אישית. נראה לי משהו שאפשר לאמץ!
 
אני מניחה שישנם שינויים בין אירוע לאירוע ולא כל האירועים נערכים בדיוק באותה צורה, כמו אצלנו... זוג אחד רוצה זיקוקים בשמיים וזוג אחר רוצה כוכבים ומים...
בנוסף התרשמתי שלא היתה חשיבות גדולה לבגדים של האורחים, כל אחד בא אם הבגדים הטובים שלו אבל חוץ מהכלה והחתן והשושבין, שושבינה, כל אחד לבש כרצונו.
 
לאחר החתונה יעבור הזוג לגור ביחד עם הורי החתן, כדי לטפל בהם בימי זקנתם. בחברה המסורתית היתה הכלה עוברת לגור בחצר בית החתן יחד עם הורי החתן, אחיו ונשותיהם, המשרתים והאמות. חמולה שלמה! היא היתה נפרדת ממשפחתה ולעיתים לא היתה זוכה לראותם שוב במהלך חייה. מצופה היה ממנה לאמץ את אבות המשפחה כאבותיה, לקיים את הטקסים המסורתיים בשביל משפחתה החדשה, להתאים את עצמה לחצר ולבית החדש שאליו השתייכה ולשמש כבת צנועה ונאמנה למשפחתה החדשה.
 
גם היום כאשר זוג נישא מקובל שהכלה עוברת לגור בבית החתן יחד עם הוריו, ומשום "מדיניות הילד האחד" הנטל הכלכלי והכללי כבד משום שהזוג הצעיר צריך לעבוד הרבה כדי לפרנס את הורי הכלה והחתן. אומנם כאשר ייוולד לזוג הצאצא שלהם מובטחים לו ארבעה מטפלים צמודים ל – 24 שעות, אבל זה עדיין מקשה.
כיום פה ושם אפשר לראות תחילתו של שינוי ובו כלות חדשות מבקשות כחלק מהנישואין לעבור לבית שלהם ללא הורי החתן כשותפים לדירה.
 
לאחר הנישואין הכלה שומרת על שם משפחתה ואינה משנה אותו כשם בעלה. הילדים שייוולדו יקבלו את שם המשפחה של האב.
"מדיניות הילד האחד" עודכנה לאחרונה ובמקרה שזוג ההורים הם ילדים יחידים (בני חאן, הרוב בין קבוצות המיעוטים בסין) יש באפשרותם להביא 2 ילדים לעולם כדי שהנטל הכלכלי יתחלק בין שני הילדים. בנוסף, עודכן נושא שמות המשפחה וישנם הורים שמצרפים לשם הילד את שתי שמות המשפחה.
 
החתונה הסתיימה לה ואנחנו חזרנו אל ביתו של לי, שמחים ומעט שיכורים מהאלכוהול. הונג וז'אנג מאחלת לכם אושר ועושר! GAN – BEI לחיים!

 
 
© חוויות בדרך - טיולים מודרכים בסין, מרכז אסיה והקווקז                                                                                דף הבית | מפת האתר