דף הפייסבוק שלנו:


 
לקבלת פרטים נוספים,
אתם מוזמנים ליצור קשר עם
נעמה דור
052-8882611

 077-7882611

או לשלוח מייל אל:
DorNaama@Havayot-Baderech.co.il

הרשמו לקבלת עידכונים מאיתנו:

אקספו, אולימפיאדה, נהרות סין ומה שביניהם - נעמה דור                                                                                               


 
דף הבית >> מאמרים וכתבות >> אקספו, אולימפיאדה, נהרות סין ומה שביניהם - נעמה דור
בשנים האחרונות הסינים עסוקים בהרבה פרויקטים גדולים, פרויקטים לאומיים, כל אחד מהם הינו מגה-פרויקט שאליו נרתמים כוחות רבים. פרויקטים שמצריכים מעבר אוכלוסייה ברחבי סין, דבר שבעולם המערבי אינו נתפס כאופציה, בסין הוא חלק מהחיים, חלק שקשה לעכלו או לקבלו אך בכל זאת נעשה... בסופו של דבר הממשל דואג לטובת הכלל, אז עושים.  

  המגה-פרויקט הראשון היה בנייתו של סכר שלוש הערוצים, פרויקט שנעשה על הנהר הארוך הידוע במערב בשם נהר היאנגצ'ה, ומטרתו היתה לנסות לשלוט על זרימת המים שעוברים בנהר תוך יצירת חשמל. התוצאה היא הסכר הגדול ביותר בעולם. צעקה גדולה קמה בעולם על הנזקים האקולוגיים הגדולים שנגרמו בעקבות בנייתם הסכר וגם לוותה במחאות מצד ארגונים לשמירת הסביבה. אך הפגנות בנפרד ופרויקטים בנפרד! הסכר נבנה!
 
בנייתו החלה בשנת 1994 והסתיימה אחרי כ– 14 שנות עבודה. כבר ב – 2008 החלו להציף חלקים לאורכו ולהפעיל את הסכר. שיאו של הפרויקט יהיה למעשה רק בשנה הבאה, שנת 2011. הסינים מדברים על תקציב של מעל 60 מיליארד דולר שהועברו לפרויקט יצירת נתיב המים שאורכו כ – 2,000 ק"מ, תחילתו בעיר צ'ונג צ'ינג (CHONG QING) וסופו בעיר יי-צ'אנג (YI CHANG). פרויקט מרהיב זה דרש הרבה ידיים עובדות שהופנו למטרה זאת והתוצאה מרהיבה, מרשימה ובלתי נתפסת בממדיה.
בעקבות בנייתו של הסכר מקומות שנמצאים בגובה נמוך הוצפו והדבר היה כרוך בפירוק מבנים והזזתם למקום גבוה יותר, פינוי כפרים, ערים ועיירות לאורכו של הנהר ופינוי אוכלוסיה שהתגוררה לאורכו של הנהר באזורים שהיו מיועדים להצפה. דובר על כ – 1.5 מיליון איש שאכלסו 13 ערים, 140 עיירות ומעל 1,000 כפרים שהיו צריכים לעבור אל אזורי מגורים אחרים. באופן רשמי פורסם שכל אזרח שיפונה מקבל פיצוי כספי על אובדן הנכס המשפחתי, אפשרות בחירה על מקום ההתיישבות החדש, אם בעיר או בכפר אחר ומענק שנתי לכמה שנים. בפועל הדברים אינם חד-משמעיים.
 
זכור לי שבאחד מהטיולים שהדרכתי, עצרנו בתחנת שירות ונפגשנו באוטובוס עמוס כפריים וכל אחד מהם ענד על דש מעילו סרט אדום גדול ממדים ועליו מעין מדליה. התקרבתי אליהם ושאלתי למשמעותו של הסרט על הד"ש, הסתבר שהיו אלו כפריים שפונו מכפרם למקום מגורים אחר והסרט הוענק להם כאות כבוד על תרומתם למאמץ הממשלתי הגדול ועזרתם בפרויקט סכר שלוש הגאיות. האם הם היו מרוצים לעזוב את ביתם מזה כמה דורות אל מקום חדש? כנראה שלא, אבל סרט היה גם היה!!
 
בניית הסכר הביאה לשינויים רבים באזורים, מעבר לשינוי טוואי הנהר, מעבר לשינוי אקולוגי, מעבר למעבר אוכלוסיה, הביא פרויקט זה גם את ההשפעות של המודרנה, את השפעות המערב בעקבות בואם של מטיילים אמריקאיים ואירופאים עמוסי כסף אשר היו סקרניים לראות את הנהר והעיירות הפרוסות לאורכו לפני שיוצף. הפרדוקס של עולם התיירות הוא שהמטייל מגיע כדי לחוות ולראות את האוטנטיות שיש למקום להציע אך בעצם הגעתו מבקש התייר שירותים מסוג מסוים והללו משנים את פני המקום והאוטנטיות שבו, כמו שקרה כאן. התפתחה תנועת אוניות עצומה שהצריכה עובדים, שירותים שונים, לימוד שפות זרות, כסף והשפיעה על אורך החיים כולו. 

בפסטיבל "דוק-אביב" של שנת 2008 הוקרן סרט דוקומנטרי אינטימי ומקסים שנעשה על ידי יונג צ'אנג ונקרא "במעלה היאנגצ'ה". הסרט עוקב אחרי חייהם של מספר צעירים שחייהם משתנים בעקבות השינויים בנהר ובסביבתם. רובם מקבל עבודה על אחת מהאוניות הרבות המפליגות על הנהר שם הם נפגשים עם המערביים שהגיעו לשייט והשפעותיהם. הסרט מציג את הקונפליקט בין מסורת וקידמה, השינויים שעוברות המשפחות והאנשים החיים על גדות הנהר שצריכים לפנות את ביתם מזה כמה דורות בעקבות הצפת כפרם. (מומלץ ביותר!)
 
 
 
 
במאי 2008 עליתי גם אני על אחת מספינות הפאר כדי לבדוק על מה המהומה, שלושה ימים ושלושה לילות של שייט מצ'ונג צ'ינג אל יי-צ'אנג. במהלך השייט עצרנו לאורכו של הנהר בעיירות ובמקומות שיוצפו בהמשך. לאורכו של הנהר הוצבו שלטים שהצביעו לאן יגיע גובה המים לאחר ההצפה. הנופים שהיו בדרך היו נופים ציוריים, יפים ושלווים, כמו ציורים סיניים חיים וזזים המתארים את הנוף ואת חיי היום יום שעל גדות הנהר.
אפשרויות הלינה הם מאד מגוונות, כל ספינה מדורגת ברמת תיירות אחרת, מעין מלון צף או יותר נכון עיר צפה, שבה יש כמה רמות שונות של לינה. אפשר להזמין תא פשוט וצר עם 2 מיטות ומקלחון ועד לסוויטה מפנקת עם מרפסת תצפית. במהלך השייט עצרנו מדי יום לכמה שעות לבקר בעיירות ובאתרים לאורכו של הנהר אך רב הפעילות היתה פעילות שנעשתה על הסיפון עצמו שכללה ארוחות, מנוחות, סיור, ארוחות, מסיבות וארוחות... כל ערב קיבלנו את לו"ז האירועים ליום המחרת, היה צוות בידור וצוות הפקה, ממש קלאב מד על המים. באמצע הלילה האחרון הגענו אל הסכר. קשה לתאר במילים את גודלו ועוצמתו של הסכר. גודל כל מפלס שהעביר אותנו למפלס הבא אכלס כמה נושאות פחם ועוד כמה אוניות קטנות וגדולות כאחד. הרגשתי כל כך קטנה ליד הגודל העצום הזה. למחרת בבוקר הגענו לנק' האחרונה שבה אפשר לקבל הסבר על הפרויקט כולו, תהליך הבנייה, המטרה וגם יכולנו לראות את הסכר מנקודת מבט אחרת. בלתי נתפס בממדיו!!! 

המגה-פרויקט הבא שהעסיק את הסינים היתה האולימפידה המרהיבה של שנת 2008. כבר בשנת 2001 שהתקבלה ההחלטה לקיים את אולימפיאדת 2008 בבייג'ינג, הסינים, לאומיים וגאים בעמם, מדינתם ותרבותם, יצאו לרחובות בחגיגה גדולה שנמשכה כל הלילה. צעד כזה יביא להכרה בינלאומית בסין ובכוחה והסינים לקחו על עצמם להוכיח שהם מסוגלים לעמוד בפרויקט זה ובגדול.... לאחר הכרזת קיומה של האולימפיאדה בבייג'ינג, נכנסה בייג'ינג וסין כולה לתקופת בנייה עצומה שפיתחה, שידרגה, שימרה ושיפרה כבישים, אתרים, שדות תעופה, מלונות ושירותים אחרים שנועדו לאפשר את כניסתם של התיירים שיגיעו בעקבות   
 
האולימפיאדה. במקום שבו נבנה הכפר האולימפי נהרסו בתים ושכונות ישנות ובמקומם צמח לו אזור של בניינים גבוהים, רכבת ותחנות תחתית מרהיבות. הפרויקט כולו הוערך בסכום של כ-42 מיליארד לירות שטרלינג. הסינים לא חסכו בהוצאות, בכמות אנשים או כמות הברזל ש"נשתה" מרחובות העולם. שוב היה צורך בפינוי גדול של אוכלוסיה כדי לבנות את הכפר האולימפי. דובר על כ – 300,000 איש שפונו מבתיהם לטובת בניית הכפר האולימפי. מי שהסתכן בהתנגדות, הסתכן במעצר. הכפר הוקם כמתוכנן! התוצאה היתה מרהיבה והטקס היה הצלחה גדולה. הופעת ענק מדויקת ומדוקדקת על השנייה, עם תפאורת ענק, במות, כמות עצומה של משתתפים ומה לא, בדיוק כמו שהסינים וג'אנג יי מו (ZHANG YI MOU) יודעים להפיק! 
 
מדי שנה בזמן הטיולים אני מגיעה עם הקבוצות אל בייג'ינג ואל מתחם האולימפיאדה כדי לראות את המבנה העצום הזה, גודלו המרשים והארכיטקטורה היפה מהממים אותי, מבנה מפואר! זה תמיד מזכיר לי את כל המזכרות הקטנות שיש אצלי בבית שמולם אני מרגישה גדולה, כשאני בבייג'ינג אני מרגישה את היחס ההפוך בממדים, פתאום אני ה"מזכרת" הקטנה מול המבנה הגדול. 


המגה-פרויקט השלישי הוא תערוכת האקספו, תערוכה שהפכה לגאוות הסינים והשאנגחאיים בעיקר, ומתקיימת בימים אלו בשאנגחאי (מאי – אוקטובר 2010). מרגע הכרזת קיום האקספו בסין הפכה שאנגחאי לאתר בנייה, שיפוץ ושימור שלא נח לרגע. 3 משמרות, 24 שעות ביממה, בונים, הורסים, מרחיבים, משקמים, חופרים, מכסים... כל רחוב בעיר קיבל טיפול קוסמטי אישי והעיר קיבלה פנים חדשות. בנוסף נפתחו כמה קווי תחתית חדשים והיום ישנם 13 קווי תחתית שנעים בדיוק מרהיב שכל מדינה באירופה או למשל ארצנו, יכולה לקנא בהם. קווים המשנעים ומזיזים המוני אנשים לאורכה ורוחבה של העיר בכל שעות היום. התחנות חדישות, גדולות, עמדות   
 
שיקוף בכניסה, שירותים נקיים, מכונות לקניית כרטיסים ובנוסף קו קופות רחב, עמדות עזרה ואינפורמציה, סדרנים, מחלקת הסברה וההההכל מתנהל בצורה מסודרת, נקייה ומופתית. כשאני רואה את זה אני לפעמים מתגעגעת לסין של פעם, זאת המבולגנת, הפשוטה, הענווה והמלוכלכת משהו... אני תוהה לאן היא הלכה... התמימות אובדת ואיתה בא משהו מכני, מהיר, אדיש, חצוף, דורש וזאת אינה סין שאני נושמת ומכירה...
 
תערוכת האקספו הינה תערוכה בינלאומית שבמהלכה מציגה כל מדינה את עצמה בפני המדינות האחרות בעולם. היריד העולמי הראשון נערך ב־1851 בלונדון. (היריד של 1889 בפריז זכור בזכות מגדל אייפל) מאז היא מתקיימת כל 4 – 5 שנים, כל פעם תחת נושא מרכזי אחר. עד כה הוצגה במדינות שונות במערב, בארה"ב, ביפן. לראשונה שהתערוכה מתקיימת במדינת עולם שלישי ומציגות בה מעל 200 מדינות עד אוקטובר 2010. מתחם התערוכה מתפרש על שטח של כ - 5 קמ"ר ומחולק ל – 5 חלקים שונים.
 
סיסמת אקספו 2010 היא "Better City, Better Life", "עיר טובה יותר, חיים טובים יותר". נושא שנמצא על סדר היום בסין, משום גודל האוכלוסייה בסין וקצב ההגירה מהכפרים אל הערים. פרויקט האקספו נבנה באזור תעשייתי ישן שפורק ביחד עם אזור מגורים ישן שפונה. שלטי חוצות, בובות וקישוטים עם סיסמת האקספו הופצו בסין בשנים האחרונות המקביל לדמויות האולימפיאדה, בובת האקספו, היי-באו, HAIBAO, אוצר הים, בובה כחולה וחמודה שכל ילד סיני עירוני שמכבד את עצמו נושא אחת עליו. (כמובן מדובר על ילדי הערים הגדולות ולא ילדי הכפרים, אבל גם אלו מרכיבים אחוז מכובד ביותר).
 
בתערוכה ביקרתי במאי והיתה זאת חוויה מיוחדת ביותר. מעין לונה פארק למבוגרים. קשה לתאר במילים את החוויה. זה לא רק בתחומי מתחם האקספו, אלא גם ברחובות העיר ובמלונות ובכל פינה אפשרית. אי אפשר לפספס את נוכחות האקספו בחיי העיר וברחובות העיר. דוכני מתנדבים המציעים עזרה והכוונה, קו מוניות מיוחד, קו רכבת תחתית שנכנס ממש עד לשער המתחם, ובתוך המתחם תחנות שירותים היכולות להכיל כמה עשרות איש בכל פעם, צוות אנשי שירות וניקיון העסוקים ללא הפסקה, דוכני שתייה ואוכל, עוד דוכני הסברה והכוונה, ריכוזי מנוחה וריכוזי הסעדה, קווי אוטובוס שמאפשרים מעבר ממקום למקום, במות מרכזיות, קרוניות להשכרה. כמות עצומה של נותני שירות במקום מסודר וערוך לקבל כמויות עצומות של אנשים. כמות המבקרים היומית היא גדולה אך אי אפשר להרגיש בה, כולם נעים במרחב משום הלוגיסטיקה מתוקתקת ביותר. 



  הקדשתי את היום כולו לביקור בתערוכה. נסיעה קצרה בתחתית, החלפת קו באמצע והנה הגעתי לשער הכניסה הראשי. בכניסה מחלקים מתנדבים את מפת האתר ורשימת הפעילויות היומיות. העלייה מביאה אותי ישר אל מול המבנה הסיני ואין ספק מי כאן הוא בעל הבית! הביתן הסיני הוא עצום ממדים, ענק ויפה יפה, בעיקר אדום אדום, כמו שהסינים אוהבים. הסתובבתי כל היום בין הביתנים המרשימים, התבוננתי על הטורים שלפני הביתנים, ולכמות האנשים הממתינים בסבלנות כמה שעות כדי להכנס ולראות את מה שיש בפנים. ספגתי מהאווירה, התפעלתי מהלוגיסטיקה ומכמות 
האנשים הגדולה שנמצאת במקום, בשעות אחה"צ החלו ההופעות השונות בכיכרות שברחבי המתחם.
אטרקציה נחמדה שיש במקום היא החתמת הדרכונים. אפשר לקנות סט דרכונים ולהחתימם בכניסה לכל ביתן כך שבלי לצבור הרבה קמ"ש אווירי מבקרים בעולם, גם אם אין הסכמי שלום בין המדינות... ישנם גם סוחרים שעוברים ומחתימים כמות גדולה של דרכונים ואח"כ מוכרים אותם לאלו המתעצלים לעמוד בטור. 
בכל אזור כזה יש במה מרכזית עם פעילויות שונות לאורך רוב היום. התוכן הפנימי בביתנים משתנה בהתאם למדינה עצמה. אני באופן אישי אהבתי את המבנים עצמם, את הארכיטקטורה, העיצוב ואת האווירה הכוללת. המדינות היותר פופולאריות "זוכות" ליותר טורים כך שאפשר ל"בלות" בטור בסביבות 3 – 4 שעות. אין אפשרות לראות את כל המתחם ביום אחד אבל בהחלט אפשר להבין את הרעיון ולחוש באווירה.
            התגאיתי בביתן הישראלי המרהיב והעמוס ממתינים (ביתן שתוכנן ע"י האדריכל חיים דותן ועוצב ע"י המעצב פרוספר עמיר. עלותו מעל 20 מיליון ₪). העובדים במקום נחמדים ביותר קרן, קובי, איילה ואחרים היו נעימים, מקבלי פנים, חייכנים ובעיקר סבלניים להמוני הסינים שבמקום.
בסוף חודש אוקטובר תסתיים תערוכת האקספו ונכון לעכשיו מדברים על הריסת רוב המבנים והאזור, מבחר מאד מצומצם של מבנים ישאר במקום ביחד עם המבנה הסיני כדי שישאר כאנדרטה לאירוע החשוב של שאנגחאי.
 
מעניין מה יהיה הפרויקט הבא של הסינים...
 
 
 
© חוויות בדרך - טיולים מודרכים בסין, מרכז אסיה והקווקז                                                                                דף הבית | מפת האתר